כל הזכויות שמורות לגרינפיס ישראל, 2016

שאלות ותשובות | נייר עמדה מלא

מורידים את השאלטר

Greenpeace logo

כללי

מה אתם דורשים?

ביחד איתך אנחנו דורשים שהתחנה המיושנת בחדרה תיסגר בהדרגה באופן הדרגתי כבר מעכשיו. אנחנו קוראים לשר האנרגיה שטייניץ להחליף את הפחם המזהם באנרגיות מתחדשות נקיות ובטוחות.  

 

מה משמעות הזמן שעובר כשהתחנה הפחמית ממשיכה לעבוד?

התחנה הפחמית תמשיך להרוג. לפי המשרד להגנת הסביבה, התחנה בחדרה אחראית למותם בטרם עת של כ- 200 אזרחים בשנה! בהם, עשרות מתושבי חדרה, פרדס חנה והסביבה.

 

פחם הורג!

ייצור חשמל מהמשאב המלוכלך אחראי לקרוב ל-90% מתחמוצות הגופרית ושני שליש מתחמוצות החנקן בישראל הגורמים למחלות נשימה, לב, סרטן ובעיות התפתחותיות. יחידות הייצור בחדרה המיועדות לסגירה מזהמות פי בעשרות ומאות אחוזים מהתחנות באירופה.

 

מה בעצם אתם מנסים לעשות?

פתחנו בפרוייקט סולאריזציה סודי עבור האנשים שסובלים הכי הרבה מהפחם המזהם. אנו מאמינים כי בשורת השמש יכולה גם להגיע מלמטה בזכות אזרחים שלוקחים את האחריות על חייהם בידם.

רגע, שטייניץ לא הודיע על סגירת התחנה בחדרה?

כן, אחרי מאבק ביחד עם הציבור הרחב הודיע שטייניץ כי התחנה הפחמית המזהמת בחדרה תיסגר. אולם, שר האנרגיה לא התחייב למועד סיום, או במילים אחרות אין דד ליין (!), ורק ציין כי ייקח לפחות 6 שנים. תוסיפו לכך שהוא התנה זאת ב-3 תנאים.

 

מהם התנאים ששטייניץ הציב לסגירת התחנה?

רק אחרי ששלושה (!) מאגרי גז נוספים על תמר (לוויתן וכריש-תנין) יחוברו ליבשה. בנוסף להקמת תחנות גזיות חלופיות.  

 

מה הבעיה עם התנאים האלה? שלוש בעיות: א) אין הצדקה אמתית לתנאים שהוצבו שיעכבו את סגירת התחנה המזהמת. ב) במקום לעבור מייד לאנרגיה נקייה, שר האנרגיה בוחר באנרגיה מלוכלכת קצת פחות. בניית כושר ייצור חלופי על גז יפגע משמעותית ביכולתה של ישראל לצמצם את פליטות גזי החממה.

 

יכול להיות שצריך לחכות לפני שסוגרים את התחנה?

לפי דוח המומחים שהזמין המשרד להגנת הסביבה, אם לוקחים בחשבון את הרזרבות הקיימות ואת היעדים לייצור אנרגיה מתחדשת ולהתעיילות אנרגטית אין צורך בכושר ייצור חלופי עד שנת 2029!

 

ומה עם ביטחון אנרגטי?

לפי אותו דוח מומחים שהזמין המשרד להגנת הסביבה, עם חיבור מאגר הגז לווייתן יובטח הביטחון האנרגטי של ישראל.  חוץ מזה גם אנרגיה סולארית יכולה לתרום לביטחון אנרגטי על ידי כך שהאנרגיה תהיה מבוזרת ולא במספר תחנות כוח מצומצמות. כאשר פגיעה באחת מהם יכולה לשתק חצי מדינה.

 

ומה הסיפור הזה שאנרגיה סולארית גם משתלמת?

מערכת סולארית כדאית מבחינה כלכלית ומחזירה את ההשקעה תוך 11-9 שנים. בזמן שהריבית נמוכה, בהשקעה של כ-50,000 אלף ₪ תוכלו ליהנות מתשואה שנתית של 8%. החיסכון המצטבר על-פני 25 שנה הוא 49,000 ₪. אנרגיות סולאריות הופכות לכדאיות יותר ויותר, ואת זה לא אומרים אנחנו אלא חזאים מובילים בתחום האנרגיה כמו בלומברג.

 

איך מתקן סולארי עובד?

בשיטת מונה נטו החשמל מיוצר על הגג לשימוש עצמי. מקבלים מהמתקן חשמל ביום, העודפים מוזרמים לרשת החשמל ונצברים כ"קרדיטים" בלילה ובימים מעוננים מושכים אותם חזרה כחשמל.

 

תרימו את השאלטר לשמש ותורידו את השאלטר לפחם

מתקן סולארי אחד (80 מ"ר גג) חוסך מדי שנה 33.6 ק"ג דו-תחמוצת הגופרית (SO2), 35 ק"ג תחמוצות חנקן (NOx) ו- 0.98 ק"ג חלקיקים נשימיים (PM10). המתקן גם יחסוך 11.8 טון פחמן דו חמצני בשנה, פליטות הרסניות להריאות האדם ולסביבה.

הנתונים מבוססים על דו"ח הוועדה לבחינת התועלות הכלכליות של אנרגיות מתחדשות קנדל, 2010. ההשוואה נעשתה עם תחנת הכוח באשקלון.

 

הפחם הרסני לסביבה. השמש טובה.

התחנות הפחמיות פולטות 41% מגזי החממה של ישראל שהם 32 מיליון טון 2CO בשנה. תשוו בעצמכם: כל קילו ואט חשמל שמפיקים מפחם משחרר 852 גרם פחמן דו-חצמני לאטמוספירה לעומת 42 גרם מאנרגיה סולארית.

בהתבסס על דו"ח IPCC, נספח 3 Technology-specific Cost and Performance Parameters, 2014, עמ' 1335.

נציין כי הפחם בישראל מתקרב להערכה המקסימאלית המופיעה בטבלה: 842 גרם 2CO משוחררים לאטמוספרה מכל יחידת חשמל המיוצרת מפחם. לגבי שאר האנרגיות - אנו מתבססים על הערך האמצעי.

 

אבל שמש לא מספקת חשמל 24/7. פחם כן.

הוספת כמויות גדולות של אנרגיה סולארית לרשת החשמל במקביל להקמת מתקני אגירה שאובה נותנת מענה לכושר הייצור של התחנה. חלופה זאת אף נכנסה לדוח המומחים של המשרד להגנת הסביבה. אפשרות אחרת היא להעשיר את תמהיל האנרגיות המתחדשות (עם ביוגז ורוח) כדי להבטיח כיסוי מקסימאלי של שעות היום. במחוז דרום אוסטרליה, רוב החשמל מגיע משמש ומרוח וישנן דוגמאות רבות נוספות.

http://www.independent.co.uk/news/world/australasia/south-australia-runs-entirely-renewable-energy-following-coal-plant-closure-a7037646.html

 

ומה קורה בעולם?

יותר מ- 110 מדינות – בהן גם ישראל - אשררו את הסכם האקלים ונתנו לו תוקף חוקי. מדינות העולם למעשה התחייבו לעבור משימוש בפחם, נפט וגז למקורות מתחדשים ונקיים. לפי בלומברג, בשנת 2040 אנרגיות מתחדשות ייצרו 70% מהחשמל באירופה, לעומת 32% היום.  בבריטניה תוך פחות מעשור יסגרו את התחנות הפחמיות, קנדה התחייבה להפסיק את הייצור מפחם עד 2030, גרמניה מצמצמת את השימוש וכך גם ארה"ב.

 

מדוע אתם יוצאים עם קמפיין בנושא הפחם?

אנחנו עדיין מייצרים כ-40% מהחשמל שאנו צורכים בשתי תחנות כח פחמיות בחדרה ובאשקלון. ייצור החשמל מפחם בישראל פוגע קשות בבריאות התושבים ופולט לאוויר כמויות עתק של גזי חממה הגורמים לשינוי אקלים. חייבים להפסיק את המחדל הזה ולעבור לאנרגיות מתחדשות.

הפחם כל כך מזהם?

בישראל, הפחם אחראי על 87% מפליטות תחמוצות גופרית, 66% מפליטות תחמוצות חנקן ו-38% מפליטות חלקיקים נשימיים. מזהמים אלה וכן עוד שורה ארוכה של חומרים מפוקפקים שיוצאים מארובות תחנות הכח (כספית, ארסן, פחמן חד חמצני ועוד) אחראים ליותר ממאתיים מקרים של עודף תמותה בשנה בישראל, לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה. באירופה, הפחם אחראי לעודף תמותה של כ-22,000 אנשים בשנה.

מדוע אתם מתמדקים בשטייניץ?

שטייניץ אחראי על ניהול משק האנרגיה בישראל ויש לו יכולת להחליט על סיום השימוש בפחחם בישראל. לצערינו הוא דוגל בתפיסה ישנה של שימוש בפחם.

האם ניסיתם לדבר איתו?

יחד עם ארגוני סביבה נוספים, נפגשנו איתו לפני מספר שבועות. הוא כרגע לא פתוח לבחון בצורה רצינית יציאת ישראל מפם, גם מדורגת.

ֿ

למה אתם אומרים ששטייניץ עובר בשביל הפחם?

המצב הוא ששטייניץ תומך בהנצחת השימוש בפחם לעוד עשרות שנים לכן מבחינתינו הוא "העובד המצטיין של הפחם". הקריאה לפעולה, היא "שטייניץ תעבוד בשביל הציבור, לא בשביל הפים."

אתם תומכים בהמשך הפעילות של התחנה הפחמית באשקלון?

אנחנו תומכים ביציאת ישראל מפחם, בצורה שלא תפגע בביטחון האנרגטי שלנו. מדינות אחרות עשו את זה, כמו בריטניה, מדינות באוסטרליה, ארה"ב וקנדה ועוד. אם זאת, סגירת שתי התחנות אשקלון וחדרה, תהיה אפשרית מבחינת טכנית ויצירת חלופות, רק כעבור מספר שנים, מבחינה ריאלית, לפחות עשור. לא ראוי שיחידות פחמיות ימשיכו לעבוד במשך עשור או יותר ללא אמצעי סינון טובים יותר, גם אם אמצעים אלה רחוקים מהליות מושלמים. כך לשיטתינו, צריך להיות גורל אשקלון וחדרה 5-6: התקנת סולקנים ויציאה מפחם יד ביד.

מה עם שאר היחידות של חדרה?

ביחידות 1-4 הסיפור שונה משלוש סיבות: 1) מאוד קשה עד בלתי אפשרי להשיג ערכי יעד סביבתיים סבירים. 2) זה יגרור הוצאות כספיות הרבה מעבר למצופה ו-3) ריאלי לייצר כושר ייצור חלופי תוך כמה שנים ליחידות אלה, מה שלא ניראה לנו בכלל היחידות הפחמיות.

למה אתם קושרים את הנושא של סגירת יחידות פחמיות לנושא של קידום מתחדשות?

ייצור חלופי צריך להגיע מאנרגיות מתחדשות ובנשוא הזה, המדינה מתרשלת. קידום חלופה מגז אומנם נקיה יותר מפחם ברמה של מזהמי אוויר, הופכת את תמהיל הדלקים של ישראל למבוסס כמעט אך ורק על גז, דבר שלא מתקבל על הדעת. הגיוון הוא מפתח לבטחון אנרגטי. בנוסף, שריפת גז תורמת גזי חממה.

יש דוגמאות בעולם ליציאה מהפחם?

בחודש נובמבר 2015 הודיעה בריטניה – המדינה בה החלה המעפכה התעשייתית שהתבססה על פחם –  על סיום פעילותן של כלל תחנות הכוח הפחמיות שלה, הכוללות אחת עשרה יחידות לייצור חשמל מפחם. קצת לפני וועידת פריז למיגור שינוי האקלים. עוד דוגמאות לתכנון יציאה מהפחם: אוסטריה, אונטריו בקנדה, קליפורניה ועוד בארה"ב, דרום אוסטרליה.

שאלות ותשובות

 

ייצור מפחם בישראל

  • כמה תחנות כח יש בישראל?

  • בישראל קיימות עשר יחידות פחמיות, שש בתחנת "אורות רבין" שבחדרה וארבע בתחנת "רוטנברג" שבאשקלון. הפליטות מתחנות אלה גבוהות מאוד ביחס לתקנים האירופים - התקן האירופי לתחמוצות חנקן עומד על 150 מג' למטר מעוקב, בעוד שהפליטות בתחנות הישראליות נעות בפועל בין 1,000 ל-1,400 מג' למטר מעוקב - והן גורמות למותם של כמה מאות בני אדם מדי שנה, בעיקר בנפת חדרה.
     

  • מה חלקו של הפחם לייצור חשמל בישראל?
    בישראל השימוש בפחם גבוה ביחס לשימוש שעושה בו בריטניה. בשנת 2014 הפחם היווה 51% ממקורות ייצור החשמל ובשנת 2015 היווה 44%. דרישת המשרד להגנת הסביבה לצמצם את השימוש בפחם גובתה בלחץ ציבורי, והובילה את שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים להחליט לצמצם את השימוש בפחם בחמישה עשר אחוזים בשנת 2016. זה כמעט פי שניים מהממוצע האירופאי (24%).
     

  • האם השימוש בפחם בישראל רב ביחס למדינות אחרות?
    מכל מדינות ה-OECD רק באוסטרליה חלקו של הפחם בייצור חשמל גבוה יותר מאשר בישראל, אולם חשוב לזכור שצפיפות האוכלוסין בישראל גדולה פי מאה מזו שבאוסטרליה ומגבירה את החשיפה של האוכלוסייה הישראלית לפחם. גם בהשוואה למדינות אירופה, תמהיל האנרגיה של ישראל פחמי מאוד. רק בולגריה, צ'כיה ופולין מפיקות אחוז גבוה יותר של חשמל מפחם מאשר ישראל. מבחינה זו, מצבה של ישראל הוא ייחודי מאחר שמדובר במדינה צפופה מאוד (קרוב ל-400 בני אדם לקילומטר רבוע לעומת בין 90 ל-130 בני אדם לקילומטר רבוע בממוצע בכל אותן מדינות) שבה מיוצרת כמות רבה מאוד של חשמל שמקורו בפחם.
     

  • האם כל תחנות הכח מזהמות באותה מידה?
    היחידות המזהמות ביותר שמייצרות חשמל מפחם הן יחידות אחת, שתיים, שלוש וארבע, הפועלות בתחנת "אורות רבין" שבחדרה. ביחידות אלה פליטת המזהמים השונים מגיעה לערכים שיכולים להיות גבוהים בעשרות אחוזים מהערכים שבשאר היחידות הפחמיות. עלות התקנת הסולקנים ביחידות אלה מסתכמת בכשלושה מיליארד שקלים חדשים לפחות.
     

  • מה חלקו של הפחם בזיהום בישראל?
    למרות שיפורים טכנולוגיים מסוימים בתהליך שריפתו, הפחם ממשיך להיות רכיב דומיננטי בזיהום האוויר בעולם. באירופה הוא אחראי לעיקר הזיהום מתחמוצות גופרית (2SO) ולכמעט 40% מהזיהום הנובע מתחמוצות חנקן ומחלקיקים נשימים. בישראל שריפת הפחם אחראית ל-87% מהזיהום מתחמוצות גופרית, לכשני שלישים מהזיהום מתחמוצות חנקן ולכמעט 40% מהזיהום הנובע מחלקיקים נשימים. מזהמים אלה גורמים למחלות נשימה, להתקפי לב ולסרטן.
    נתונים ממשלתיים רשמיים נמסר מהמשרד להגנת הסביבה.

 

פחם וזיהום

  • התחנות הפחמיות של ישראל כל כך מלוכלכות?
    אכן, התחנות הפחמיות של ישראל מלוכלכות עד מאוד. בהשוואה לתחנות הפחמיות באירופה, הן יותר מלוכלכות, בהרבה. דוגמה במספרים. התקן האירופאי לתחמוצות חנקן הוא 150 מג' למטר מעוקב. אז באירופה, יש תחנות פחמיות שמצליחות להגיע לרמת זיהום נמוכה פי שתים-שלוש בערך (70 מג'), ויש גם כאלה מלוכלחות עם כמה מאות מג'. אולם, השיא הוא לתחנות של אשקלון (כ-1,000 מ"ג) יחידות 5-6 של חדרה (גם) ובעיקר ליחידות הישנות של חדרה, 1 עד 4: 1,380 מ"ג.
     

  • נושא הזיהום רציני?
    לא פחות מחמישה מיליון ישראלים חשופים למזהמי האוויר שיוצאים מהארובות הגבוהות של אשקלון וחדרה. אלה מעשירות את האוויר שאנחנו נושמים בחומרים מפוקפקים: תחמוצות גופרית וחנקן, חלקיקים נשימיים ומתכות כבדות. התוצאה? מאות מקרים של מוות מוקדם וחולי של אלפים מזיהום האוויר מהתחנות הפחמיות. את זה לא אנחנו אומרים, אלא המשרד להגנת הסביבה וארגון הבריאות העולמי.
     

  • מה אתם רוצים לעשות באשקלון?
    באשקלון, השלמה בזמן של פרוייקט הסולקנים ותכנון יציאה מהפחם צריכים ללכת ידי ביד. הגנה על חייהם של תושבי חדרה מחייבת זירוז והשלמת התקנת אמצעי הסינון בלוח זמנים קפדני ביותר. יתירה מזו: יש לקבוע מראש שהתחנה תפעל מהיום לעוד זמן מוקצב (כ-15 שנה) ולאחר מכן, התחנה לסגר.

    למה בחדרה שונה?
    בחדרה, תחנת אורות רבין כוללת 4 יחידות ייצור דינוזאוריות מתחילת שנות ה-80 אין סיכוי לעמוד ביעדים להפחתת פליטות מזהמים, גם אם יתקינו סולקנים. המשרד להגנת הסביבה ממליץ על סגירתן וגם משרד הבריאות בעמדה שיש להפתר מהם. אסור להשקיע מכספי ציבור לניסוי שעתיד להכשל. על שר האנרגיה שטייניץ להורות על סגירת יחידות אלה, כצעד פתיחה ליציאת ישראל מהפחם ההורג.
     

  • מה מצבן של תחנות הכח בישראל בהשוואה למדינות אחרות?
    מבחינת זיהום האוויר מצבן של תחנות הכוח הפחמיות בישראל הוא לא טוב, בהשוואה לתחנות הכוח הפחמיות באירופה. הטבלה הבאה משווה בין ערכי הפליטה של מזהמים עיקריים בתחנות הישראליות ובין הערכים של אותם מזהמים בתחנות האירופיות. הממצאים בתחנות האירופיות מתייחסים לטווח שבין התחנות הנקיות ביותר לתחנות המזהמות ביותר:

 
  • 3 כפי שמופיע בהיתר הפליטה של משרד האנרגיה

  • 4 [ 3, LCP TWG 2012 ][LCP BREF 2006]. Best Available Techniques (BAT) Reference Document for the Large Combustion Plants. Industrial Emissions Directive 2010/75/EU (Integrated Pollution Prevention and Control) JOINT RESEARCH CENTRE, Institute for Prospective Technological Studies, Sustainable Production and Consumption Unit, European IPPC Bureau, Draft 1 (June 2013). http://eippcb.jrc.ec.europa.eu/reference/BREF/LCP_D1_June_online.pdf pp. 380-381

  • 5. מבוסס על ערכים מתחנות כוח בספרד (Puertollano IGCC) ובהולנד (NUON IGCC Power Plant in Buggenum). http://eippcb.jrc.ec.europa.eu/reference/BREF/LCP_D1_June_online.pdf עמ' 331-332.

  • ביחד לאירופה, התרומה לפחם בישראל גדולה יותר?

  • 6 מופיע בדו"ח גרינפיס, “Silent Killers: why Europe must replace coal power with green energy”, 2013.

  • 7 נתונים שנמסרו מהמשרד להגנת הסביבה.

  • לאילו נזקים הפחם אחראי באירופה?
    ארגון "ברית לבריאות וסביבה" (HEAL) העריך שבאיחוד האירופי הפחם אחראי ליותר משמונה-עשר אלף ומאתיים מקרי תמותה בטרם עת, לשמונת אלפים וחמש מאות מקרים חדשים של ברונכיסטיס כרוני ולאובדן של ארבעה מיליון ימי עבודה בשנה. מחקר שהזמין ארגון גרינפיס מאוניברסיטת שטוטגארט שבגרמניה העריך כי בשנת 2010 היו התחנות הפחמיות של האיחוד האירופי אחראיות לעודף תמותה של עשרים ושנים אלף ושלוש מאות בני אדם. החשיפה לחלקיקים נשימיים קטנים (pm2.5) היא האיום המשמעותי ביותר לבריאות התושבים, שכן היא גורמת למחלות לב ולסרטן ריאות ומקצרת את תוחלת החיים בכמה חודשים עד שנה ברוב מדינות אירופה.

  • http://www.greenpeace.org/international/Global/international/publications/climate/2013/Silent-Killers.pdf
     

  • האם יש תחנות פחמיות נקיות יותר מאלו של התקן המוצע בישראל?
    ערכי הפליטה, כפי שנקבעו בהיתר הפליטה, מקורם בחוק אוויר נקי (התשס"ח-2008). הטבלה הבאה מציגה השוואה בין ערכי היעד לאחר התקנת סולקנים לסינון מזהמים כפי שנקבעו בהיתר הפליטה ובין ערכי הפליטה לפי התקן האירופי לתחנות פחמיות (BREF – Industrial Emissions Directive 2010/75/EU) לבין ערכי היעד שאליהם מגיעות תחנות פחמיות העושות שימוש בטכנולוגיה הזמינה הטובה ביותר (Best Available Technology).

פחם ופליטות גזי חממה

  • מבחינת שינוי אקלים?
    בישראל, הפחם מהווה 41% מפליטות גזי חממה ובעולם כשליש מהם. על מנת להבין את תרומת הפחם לשינוי האקלים, צריך להשוות ביון יחידת חשמל שמיוצרת מפחם וממקורות אחרים. התוצאות ללא עוררין. כל יחידת חשמל שמיוצרת מפחם משחררת לאטמוספירה כ-850 גרם פחמן דו-חמצני; יחידה מיוצרת מגז כ-450, יחידה מיוצרת מאנרגיית שמש כ-50 ויחידה שמויצרת מאנרגיית רוח כ-15 (נתונים IPCC). פחם תורם לשינוי האקלים כמעט פי שניים מגז, פי 18 מאנרגיית שמש ופי 60 מאנרגיית רוח
     

  • בכל זאת, כמה תורמת ישראל לשינוי אקלים, זה לא הרבה
    ישראל תורמת 0.2% מפליטות גזי חממה. זה נכון שזה לא הרבה ברמה האבסולוטית, אם כי מדובר במספר גבוה ביחס לגודל האוכלוסיה שלנו. כמו כל מדינה, יש לנו התחייבות להפחית פליטות גזי חממה. על מנת שנעמוד ביעדים שלנו (הפחתה של 26% פליטות גזי חממה ביחס לתסריט "עסקים כרגיל" ב-2030) אנחנו חייבים לצמצם את השימוש בפחם. זוהי הדרך היעילה ביותר להציח בכך.
     

  • למה חשוב להפחית פליטות גזי חממה ?
    החיים על פני כדור הארץ, והאנושות בפרט, ניצבים בפני סכנה קיומית בשל גזי חממה שמשחרר האדם לאטמוספרה. נוכחותם של גזי חממה באטמוספרה, כגון אדי מים, פחמן דו חמצני ומתאן, הכרחית להשגת טמפרטורה המעודדת חיים על פני כדור הארץ. אולם פעילות האדם מוסיפה כמות גדולה מדי של גזי חממה ומוציאה את האקלים העולמי מאיזון.
     

  • למה ישראל התחייבה במסגרת אמנת פריז למיגור שינוי אקלים?
    לקראת ועידת פריז התבקשה כל מדינה לגבש יעדים מחייבים להפחתה של פליטות גזי חממה עד שנת 2030 ולמסור אותם למזכירות הוועדה. לאור דרישה זו, התכנסה ממשלת ישראל בתחילת חודש ספטמבר אשתקד וקיבלה את "החלטה 542" אשר קובעת יעד לצמצום של 26% בפליטות גזי חממה (GHG reduction) ביחס לתסריט "עסקים כרגיל", כלומר ירידה של עשרים ושישה אחוזים בהשוואה למה שצריך היה לקרות אם לא היו מחליטים דבר. מבחינה מספרית, היעד הישראלי מהווה בפועל גידול בפליטות מ-72 מיליון טון 2CO בשנה ל-81 מיליון טון, במקום 109 מיליון טון גזי חממה הצפוי על פי תסריט "עסקים כרגיל".
     

  • למה חשוב לצמצם את השימוש בפחם להפחתת פליטות גזי חממה?
    צמצום פליטות של גזי חממה מניב לרוב תועלות כלכליות, הן למשק והן לאזרחים, נוסף על התועלות האקולוגיות, הבריאותיות והחברתיות הנובעות ממיגור שינוי אקלים. אולם בכל צעד שננקט להפחתת פליטות יחסי העלות-תועלת שונים. יש צעדים בעלי תועלת כלכלית ישירה לאזרחים, כמו קידום תחבורה ציבורית, כשהעלות מוטלת בעיקר על המשק; צעדים אחרים אף הם בעלי תועלת כלכלית לאזרחים אך גם בעלי עלות עבורם. כך בית מאופס אנרגיה חוסך בהוצאות החשמל וגם נעים יותר לחיות בו אך גם יקר יותר. חברת מקינזי ושות' ניתחה בשנת 2009 את עקומת העלות של הפחתת גזי חממה לישראל, כפי שמתואר בתרשים שלהלן.
    פוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה בישראל, עקומת עלות הפחתת גזי חממה בישראל. מתוך דו"ח מקינזי, נובמבר 2009. http://www.mckinsey.com/business-functions/sustainability-and-resource-productivity/our-insights/greenhouse-gas-abatement-potential-in-israel
     

  • האם כדאי כלכלית לצמצם את השימוש בפחם להפחתת פליטות גזי חממה?
    הפסקת השימוש בפחם היא צעד משתלם מאוד מבחינה כלכלית, הן עבור האזרחים והן עבור המשק. הרווח לאזרחים מתבטא בהפחתה של זיהום האוויר ובצמצום התחלואה והתמותה הנלווים אליו. הסבה מייצור חשמל מבוסס פחם לייצור חשמל מבוסס גז צפויה להעלות מעט את מחיר החשמל, בשל מחירי הגז הגבוהים בישראל, אך לא כן הסבה לאנרגיות מתחדשות, החוסכות בדלקים ואשר התועלות המשקיות שלהן גבוהות יותר. מעבר לחשמל מדלקים פוסליים (פחם, נפט וגז) לחשמל המופק מאנרגיות מתחדשות הוא אחד הצעדים להפחתה של פליטות גזי חממה שהחזרי ההשקעה שלהם הם הטובים ביותר. הפסקת השימוש בפחם תחסוך למשק סכומי עתק, הנאמדים על מיליארדי שקלים בשנה ומגולמים כיום ברכש פחם, בעלויות הכרוכות בזיהום האוויר ובצורך להתקין סולקנים בעלות גבוהה.
     

  • האם יעיל להפסיק את השימוש בפחם להפחתת פליטות גזי חממה?
    בשנת 2014 היו תחנות הכוח הפחמיות מקור ל-41% מפליטת גזי החממה של ישראל, כלומר כשלושים ושניים מיליון טון. כשלעצמה, הפסקת השימוש בפחם תצמצם משמעותית את פליטות גזי החממה של ישראל, גם אם צריכת החשמל תמשיך לעלות ולא נתייעל מבחינה אנרגטית. מעבר של כושר הייצור מפחם לאנרגית שמש (עם אגירה) תחסוך מעל שלושים מיליון טון גזי חממה, כשליש מפליטות גזי חממה של ישראל .
    בהתבסס על דו"ח IPCC, נספח 3 Technology-specific Cost and Performance Parameters, 2014, עמ' 1335. <https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/wg3/ipcc_wg3_ar5_annex-iii.pdf> נציין כי הפחם בישראל מתקרב להערכה המקסימאלית המופיעה בטבלה: 842 גרם 2CO משוחררים לאטמוספרה מכל יחידת חשמל המיוצרת מפחם. לגבי שאר האנרגיות - אנו מתבססים על הערך האמצעי.
     

  • אם ישראל התחייבה ליעדים להפחתת פליטות, היא תעמוד בהם בלאו הכי, לא?
    היעדים שעליהם הכריזה ממשלת ישראל לקראת הסכם פריז אינם היעדים הראשונים שלהם היא מתחייבת בהקשר של הפחתת פליטות. בשנת 2009, בשלהי ועידת קופנהגן, התחייבה ממשלת ישראל שעד שנת 2020 היא תפחית את הפליטות של גזי חממה ב-20% ביחס לתסריט "עסקים כרגיל", תפתח אנרגיות מתחדשות שיהוו 10% לפחות מתמהיל החשמל של ישראל ואף תביא להפחתת צריכת החשמל ב-20% ביחס לתסריט "עסקים כרגיל" (14). לנושא זה הוקצה תקציב של 2.2 מיליארד שקלים חדשים (15). במאי 2013 הוקפא התקציב לשלוש שנים, וישראל רחוקה היום מלעמוד ביעדים שקבעה לעצמה לשנת 2020, הן בתחום של הפחתת פליטות גזי חממה והן בתחום של פיתוח אנרגיות מתחדשות. הרחבת חלקו של הגז הטבעי במשק האנרגיה תביא להפחתה של 9.1 מיליון טונות בפליטות של גזי חממה עד 2020, במקום הפחתה של 21.8 מיליון טונות שהוגדרו כיעד להפחתה (16). לאור הקשיים שעמדו בפני ביצוע החלטת הממשלה משנת 2010 - לעקוב אחר יישום ההחלטה, לרכז את ביצועה ולהקצות תקציבים - יש סיבה לחשוש שזה יהיה גם גורלה של ההחלטה הנוכחית. אשר על כן, הפסקת השימוש בפחם חייבת להיות עמוד תווך מרכזי ובר-יישום בתכניתה של ממשלת ישראל להפחית פליטות של גזי חממה, כדי להבטיח עמידה ביעדים.
    14 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2010/Pages/des2508.aspx
    15 http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/mitigation/Pages/MitigatioNationalPlan.aspx
    16 מעקב אחר הליך הצבת יעדים וגיבוש תכנית פעולה להפחתת גזי חממה בישראל, מרכז המידע של הכנסת, מרס 2016. http://knesset.gov.il/committees/heb/material/data/mada2016-03-30.pdf

     

  • האם בעתיד, היעדים ישתנו?
    ועידת פריז החליטה למגר את שינוי האקלים ולהשאיר את כדור הארץ בגבולות בטוחים שמשמעותם התחממות במעלה וחצי עד שנת 2100, ביחס לעידן הפרה-תעשייתי. בתסריט "עסקים כרגיל", ללא פעולה למיגור שינוי אקלים, צפויה טמפרטורת כדור הארץ לעלות בחמש מעלות בערך ביחס לעידן הפרה-תעשייתי. השלב הראשון להשגת היעד היה הצגת היעדים של כל מדינה ומדינה עוד בטרם כינוסה של ועידת פריז. היעדים הם רצוניים וכל מדינה התבקשה להציג יעדים שבהם היא מאמינה שתוכל לעמוד. סיכום כל היעדים של כל המדינות שהתחייבו מראה בפרוש שהיעדים שנקבעו לשנת 2030 נמוכים מדי ואינם מאפשרים לעמוד במיגור שינוי אקלים כמתוכנן. על יסוד התחייבויות אלה, כדור הארץ יתחמם בכשלוש מעלות עד שנת 2100. אי לכך, הסכם פריז קבע כי משנת 2020 הצדדים ישדרגו את היעדים שלהם כל חמש שנים.
     

  • ישראל היא רק חלק קטן מן העולם. מה צריך לעשות עם הפחם ברמה העולמית?
    ברמה העולמית, צמצום השימוש בפחם נחשב לדרך היעילה לעמוד ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה. על מנת להשאיר את כדור הארץ מתחת לגבול התחממות של שתי מעלות, 88% מאוצרות הפחם צריכים להישאר בבטן האדמה. עד 2030 השימוש בפחם צריך להצטמצם ב-50%, וב-85% עד שנת 2040. כלומר, יש לצמצם את השימוש בפחם בשישה אחוזים בשנה, ואת השימוש בנפט ובגז יש לצמצם באחוז אחד בשנה.
    מתוך הדו"ח של גרינפיס גרמניה ו-CAN (Climate Action Network): "End if an Era: Why every European Country needs a coal phase out plan" . 2015.

 

הפחתת הזיהום והסולקנים

  • האם האוויר אחרי התקנת הוסלקנים יהיה נקו?
    דו"ח משותף של גרינפיס גרמניה והמשרד הסביבתי האירופי (European Environmental Bureau) אשר פורסם במאי 2015 העריך את המשמעות הבריאותית ואת המשמעות הכלכלית של התקנים האירופים לזיהום אוויר מתחנות פחמיות בהתאם לטכנולוגיה הזמינה הטובה ביותר (18). חשוב לציין כי גם אם האירופים יעמדו בתקנים שהציבו, עדיין ימותו קרוב לשבעת אלפים בני אדם באירופה בכל שנה בגלל הנזקים הבריאותיים של הפחם (19).
    18 את הדו"ח המלא, הכולל גם מתודולוגיה ונתונים, ניתן לקרוא באתר גרינפיס גרמניה. http://www.greenpeace.de/files/publications/report_health_and_economic_implications_of_alternative_emission_limits_coal_plants_eu.pdf
    19 <http://www.greenpeace.de/files/publications/report_health_and_economic_implications_of_alternative_emission_limits_coal_plants_eu.pdf > p.13.

     

  • מה היחס בין היתר הפליטה הישראלי להיתר הפליטה באירופה?
    התקן הישראלי לזיהום אוויר מתחנות כוח פחמיות שנקבע בהיתר הפליטה מחמיר פחות מן התקן האירופי, וניתן להסיק כי ההערכות שהוצגו בדו"ח האירופי צפויות להיות בישראל גבוהות אף יותר מבאירופה, גם לאור העובדה כי בישראל לשימוש בפחם לייצור חשמל על שטח צפוף במיוחד עלולה להשפיע ביתר שאת על בריאות הציבור.
     

  • איך הזיהום מפחם משפיע על הכלכלה?
    החסכון הכלכלי למשק מהפחתת זיהום נקבע לפי מתודולוגיה שלוקחת בחשבון גורמים רבים: כמות ימי אשפוז וימי מחלה שנחסכים וכן כמות תרופות שנחסכת; השפעת התחלואה של האוכלוסייה על התפוקות הכלכליות שלה; והשפעה של מזהמים, כגון כספית, על מערכת העצבים, על גורמים התפתחותיים ועל IQ והמשמעות הכלכלית של השפעה זו. לפיכך ניתן לומר כי זיהום אוויר איננו רק נושא בריאותי וחברתי. מבחינה כלכלית הוא מהווה גורם שמאט צמיחה.
     

  • כמה ההפרש בין התקן של היתר הפליטה לאוויר נקי יותר עולה?
    אם התחנות הפחמיות של אירופה יעברו מתקני היעד ליישום של BAT, עשוי המשק האירופי לחסוך 6.36 מיליארד אירו בשנה.
     

  • האם אפשר להעריך את העלות הכלכלית של הפחם בישראל אחרי התקנת הסולקנים?
    הכמות האבסולוטית של פחם המשמש במשק החשמל (20) בישראל מתקרבת לבולגריה וליוון(21), שם העלות המשקית מתחלואה, לאחר יישום התקנים, היא 142 מיליון אירו ו-123 מיליון אירו בהתאמה. לעומת זאת, יישום BAT מאפשר להגיע לעלות משקית של 26 מיליון אירו ו-17 מיליון אירו בהתאמה.
    20 להבדיל מחלקו של הפחם בתמהיל האנרגיה.
    21 ראו נספח מספר 1, שימוש בפחם להפקת חשמל – השוואה בין מדינות אירופה.

     

  • מה זה היתר פליטה?
    מדי שבע שנים נדרש המשרד להגנת הסביבה לעדכן את היתרי הפליטה לתחנות הכוח הפחמיות שבאשקלון ובחדרה. עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי המשך פעילותן של התחנות הפחמיות תלוי ביכולתן לעמוד בתקנים האירופים למניעת זיהום אוויר. התקנת סולקנים בעלות של מיליארדי שקלים היא תנאי הכרחי – אך לא בהכרח מספיק – לעמידה ביעדים אלה.
     

  • למה משמשים הסולקנים?
    התקנת סולקנים (Selective Catalytic Reduction - SCR) עשויה לצמצם פליטות של תחמוצות חנקן, של תחמוצות גופרית ושל חלקיקים נשימים. כך למשל, פליטות של תחמוצות חנקן צפויות להטצמצם מרמה של 1,000ֿ-1,400 מג' למטר מעוקב לרמה של 150-200 מג' למטר מעוקב. כל מזהם דורש מתקן אחר להפחתת מזהמים: תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן (סולקנים) וחלקיקים (משקעים).
     

  • כמה עולים הסולקנים?
    עלות הכוללת של פרויקט התקנת הסולקנים שהוערך בתחילה בכשמונה מיליארד שקלים חדשים תהיה בפועל גבוהה בהרבה ועוברת כבר היום את תקרת העשרה מיליארדי ש"ח. רק עבור יחידות 1-4 של חדרה, הפורייקט מוערך בארבעה מיליארדי ש"ח לפחות.
     

  • כמה יעלו הסולקנים ביחידות 1-4 של חדרה?
    חישוב המבוסס על הערכה שמרנית לגבי היחידות הפחמיות 1, 2, 3, ו-4 הפועלות בתחנת "אורות רבין" שבחדרה מוביל אותנו למסקנה שתידרש השקעה בסך שלושה מיליארד שקלים לפחות להתקנת הסולקנים והשקעה בסך שש מאות מיליון שקלים לפחות לרכישת פחם. כלומר, עלות של חמישה-עשר מיליארד שקלים חדשים על פני עשרים שנה.
     

  • אם נשבית תחנות פחמיות, האם אפשר יהיה לייצר מספיק כושר ייצור מאנרגיה מתחדשת?
    כן. בהנתן ההשקעה של סכום הסולקנים, רכש הפחם לעשרים שנה והשדרוגים הנחוצים בתחנות כח, אפשר לקבל כושר ייצור מספיק מאנרגיה מתחדשת.  
     

  • מה אפשר יהיה לעשות עם היחידות הפחמיות 1-4 של חדרה?
    השבתת היחידות הפחמיות, לא סגירתן, תאפשר להפסיק להשתמש בפחם ועדיין לשמור על היכולת להשתמש בתחנות כוח פחמיות במקרה חרום. תהליך ההשבתה מיושם במקומות רבים, הן באירופה והן בארצות הברית. באירופה, גרמניה מבססת את תכנית הפסקת השימוש בפחם על השבתת התחנות ולא על סגירתן הסופית. בארצות הברית, צניחה במחירי הגז לפני שנים ספורות הובילה למצב שבו תחנות פחמיות שנבנו - פעילותן לא הייתה כדאית מבחינה כלכלית ולכן הן הושבתו לכמה שנים. השבתת התחנה נקראת בעגה המקצועית Mothballing (הכנסה של כדורי נפטלין לבגדים). התהליך מערב הגבלה של רמת החמצן בלב היחידה, כך שהיא נשמרת היטב ויכולה להיות מופעלת מחדש תוך ימים ספורים.
    חוות דעת שהכין ברוס בוקט, לשעבר מנהל אכיפה בסוכניות הסביבה האמריקאית (EPA) עבור גרינפיס ישראל.
    Bruce C. Buckheit, Options for lay up of coal-fired electric generating units in Israel, June 2016