© 2019 כל הזכויות שמורות לגרינפיס ישראל

  • jaikhenb

שריפות גורמות ל-25% מפליטות גזי החממה

עודכן ב: 5 דצמ 2018

הקהילה הבינלאומית מתכנסת בקטוביץ' שבפולין על מנת לדון בדרכים יעילות יותר במאבק למיגור שינוי האקלים. שנה אחר שנה, אירועי אקלים קיצוני מכים ביתר חוזקה אבל מדינות העולם מתקשות לעשות את הצעדים הנחוצים. יתירה מזו, דעת הקהל העולמית מבינה את החשיבות לצמצם את פליטות גזי החממה אבל לא תמיד מוכנה לשלם את המחיר. איך אפשר "למכור" לציבור את המאבק לשינוי אקלים כדי שיתמוך בצעדים הדרושים ויאיץ במקבלי ההחלטות להיות אמיצים יותר?

שינוי אקלים הוא בפני עצמו בעייה סביבתית מאוד חמורה ומשמעותית. עיצב האקלים משפיע על שורה מאוד ארוכה של מערכות טבעיות ואנושיות, באוויר, בים וביבשה. אבל לציבור כל זה רחוק מדי. אם מדינה – ועל אחת כמה וכמה בן אדם בודד – מצמצם את פליטות גזי חממה, הוא תורם חלק קטן מהפתרון בלבד והוא יהנה רק מחלק מהפירות. למשל אם ישראל שהיא מהווה 0.2% מפליטות גזי החממה בעולמיות, תצמצם אותן בחצי (50%), זה יהווה חלק מזערי בפתרון. ישראלי מצוי יעשה חשבון קל ויחשוב – במידה רבה של צדק – שלא שווה לו להשקיע בזה אם שחקנים עצומים כמו סין וארה"ב ממשיכים לפלוט כמויות עצומות של גזי חממה.

שיני אקלים הוא מסוג הבעיות שדוחף מדינות ואנשים להיות טרמפיסטים (free riders) וזו הסיבה העיקרית שעומדת מאחורי דיפלומטית האקלים המקרטעת. אולם יש תועלות נוספות במאבק בשינוי האקלים הו למדינות והן לאנשים. להלן כמה דוגמאות.


מעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת זיהום האוויר

הפחם מהווה אחד המכשולים המשמעותיים למיגור שינוי האקלים. זהו מקור אנרגיה שפולט כשליש מפליטות גזי החממה בעולם. בשנים האחרונות נעשו קמפיינים רבים לסגירת יחידות פחמיות, כולל בישראל בשורה של מאבקים שגרינפיס נטל בהם חלק מרכזי. הקמפיינים הללו לא דיברו על שינוי אקלים, למרות התרומה האדירה של סגירת יחידות פחמיות למיגור התופעה, אלא על זיהום אוויר. הפחם אחראי למותם בטרם עת של כמיליון אנשים מדי שנה והמעבר מפחם לאנרגיות מתחדשות צריך להיות משווק בראש ובראשונה כמאבק למען אוויר נקי ולהצלת חיי אדם.


הפחתת זיהום האוויר ועומסי התנועה על ידי מעבר לתחבורה חשמלית ומקיימת

זיהום האוויר מתחנות פחמיות פוגע באוכלוסיות מאוד רחבות. הארובות שפולטות את העשן ההורג נמצאות לרוב הרחק מעיני הציבור ומתנשא אי שם למעלה בגובה של כמה מאות מטרים. מנגד, אגזוזי הרכבים הם ארובות קטנות ששוכנות מתחת לאף שלנו ואחראים על כמחצית מהתמותה העודפת שנגרמת מזיהום האוויר – סדר גודל של כ- 1,000 איש בשנה בישראל. המעבר לרכבים חשמליים מצמצם את פליטות גזי החממה בעשרות אחוזים (גם אם מקור החשמל הוא פוסילי – 54% עם הגז למשל) אך הוא בראש ובראשונה צעד מבורך לשיפור איכות האוויר בערים.

תחבורה זה גם פקקים. בעולם שהולך ומצטופף, המאבק בפקקים הוא המניע החזק ביותר לשינוי מערך התחבורה ולצמצום טביעת הפחמן שלו. קידום ניידות חלופית באמצעות תחבורה ציבורית, אופניים ורכב שיתופי מהווה שיפור מאוד משמעותי באיכות החיים, בניהול הזמן ובאיכות האוויר.


בניה ירוקה: הסתגלות לאקלים משתנה וחוסכים בחשבון החשמל

המעבר האנרגטי מחייב צמצום צריכת אנרגיה מצד הצרכן המשמעותי במשק - משקי הבית. בניה ירוקה וחסכונית באנרגיה מהווה תנאי הכרחי לצמצום פליטות גזי החממה. אבל זהו תנאי אשר בפני עצמו לא מספיק על מנת לעודד את הממשלה לחייב תקן מחמיר של בניה ירוקה. לחיוב של בניה חסכונית באנרגיה יש שני נימוקים מנצחים. הראשון הוא הסתגלות בימים של חום קיצוני - ההשלכה המיידית של שינוי אקלים היא יותר גלי חום וימים של חום קיצוני. במצב כזה, בניה ירוקה מאפשרת לאנשים לחיות בתנאים טובים יותר ולסבול פחות מהחום. יש לזה גם השלכה כלכלית, בסופו של דבר בניה ירוקה מאפשרת לחסוך בהוצאות חשמל ומונעת מהמדינה להשקיע בתחנות כח שנועדות בראש ובראשונה לספק מספיק חשמל ברגעים של צריכת שיא.


צמצום צריכת מוצרים ממשק החי: הסיבה הבריאותית

משק החי מהווה לכל הפחות 14% מפליטות גזי החממה בעולם כך שצמצום צריכת מוצרים ממשק החי הכרחית על מנת להצליח במאבק למיגור שינוי האקלים. אם זאת, קשה לגייס הרבה אנשים ועל אחת כמה וכמה פוליטיקאים לצמצום משק החי ממניעים אלו. יש שורה של סיבות אקולוגיות נוספות לצמצום הצריכה ממשק החי אבל נראה כי התמריץ המשמעותי אינו שם. הוא קיים באופן מסויים בסבל העצום של חיות המשק אבל בעיקר בבריאות האדם. צמצום מוצרים מן החי זו השקעה בריאותית נכונה ומשמשת כתמריץ האולטימטיבי להצלחת המאבק בשינוי אקלים בזירה זו.