© 2019 כל הזכויות שמורות לגרינפיס ישראל

  • jaikhenb

האם תפחית את צריכת הבשר שלך פי 5 בשביל לעצור את משבר האקלים?

עודכן ב: 24 יונ 2019

כשחושבים על המאבק במשבר האקלים, בדרך כלל עולה הנושא של הצורך להפסיק לשרוף נפט, פחם וגז ולעבור למקורות אנרגיה מתחדשים כמו רוח ושמש. ואכן, דלקים מאובנים אחראים לשני שלישיים מפליטות גזי החממה, מה שהופך אותו לסקטור האסטרטגי ביותר שבו צריך לפעול כדי למנוע את קריסת אקלים כדור הארץ כפי שאנו מכירים אותו.

גם אם נושא האנרגיה הוא המרכזי ביותר, כדי לעצור את משבר האקלים, קיימים עוד נושאים בהם חייבים לפעול כדי להצליח במשימה הקשה. הפיכת קרקעות, בייחוד יערות, לשטחי חקלאות תעשייתית אחראית לכרבע מפליטות גזי החממה העולמיות, כשהגידולים המובילים הם בקר וסויה להזנת חיות משק (לצד שמן דקלים, גומי ועוד). בסופו של דבר משק החי לבדו אחראי ל-14% מפליטות גזי החממה. המסקנה חדה וברורה: צריך להפסיק לאלתר את הרס היערות ולצמצם באופן דרסטי את הצריכה במוצרים מן החי.


למרות שהזמן אוזל, כרגע הכיוון לא נכון: דו"ח בינ״ל חדש של גרינפיס "הספירה לאחור להכחדה" מציין כי חברות בינלאומיות שהתחייבו לפני עשור לשמור על היערות כלל לא עומדות בהבטחותיהן, החריבו יערות בשטח בגודל של ספרד ואף מאיצות את המסחר בסחורות ״חקלאיות״. ללא שינוי משמעותי ועם ביקוש הולך וגדל' לפי ארגון החקלאות והמזון של האו״ם - צריכת הבקר צפויה לעלות ב-76% עד 2050 - הפגיעה ביערות הגדולים בעולם צפויה להיות בלתי הפיכה.


סביב נושא זו, התפרסם השבוע, כחלק משבוע מודעות בינ״ל לצמצום צריכת מזון מהחי, דו"ח מאיר עיניים של ה-C40. ה-C40 הוא ארגון בינלאומי המאגד עשרות ערים גדולות בעולם אשר פועלות באופן מתואם לקידום קיימות, בין השאר בתחום של מדיניות מזון. תל אביב, העיר הישראלית היחידה שחברה בקבוצה זו, אף אירחה בחודש ספטמבר האחרון כנס בנושא.


דו"ח ה-C40 לא מסתפק באמירה כללית אלא צולל למגמות ולמספרים ומגיע ליעד קונקרטי: הערים צריכות לצמצם את פליטות גזי החממה של מערכת המזון בטווח שבין 31% עד 37% עד לשנת 2030 על מנת להשיג את היעד שנקבע על ידי הקהילה המדעית המאוגדת תחת פאנל הבינלאומי לשינוי אקלים (IPCC): הגבלת התחממות כדור הארץ עד מעלה וחצי בשנת 2100 לעומת העידן הטרום תעשייתי. המשמעות היא שצריכת הבשר תקטן מ-58 קילוגרם לנפש בשנה ל-16 קילו לנפש בשנה וצריכת מוצרי החלב מ-155 קילוגרם לנפש בשנה ל-90 קילוגרם לנפש בשנה. בערים החברות ב- C40 מדיניות כזו עשויה למנוע כ-160,000 מקרים של מוות מוקדם כתוצאה מסרטן, מחלות לב וסכרת.


במונחים ישראלים מדובר במאמץ אדיר. למרות שישראל מונה אחוזים גבוהים של טבעונים וצמחונים, היא עדיין שיאנית העולם בצריכת עופות לנפש ומספר שש בצריכת בקר לנפש. סך הכל עם קצת יותר מ-81 קילוגרם בשר לנפש בשנה, כ-40% יותר מהממוצע העולמ ועל יסוד המודל של ארגון C40, הצריכה הישראלית צריכה להתחלק בחמש במהלך העשור הקרוב כדי לעמוד ביעד של הגבלת התחממות כדור הארץ במעלה וחצי.


כיצד ניתן לעשות זאת? מלבד ההחלטה של כל אחת ואחד לשים את המזון מן הצומח ולא מן החי במרכז הצלחת, שחקנים נוספים צריכים להרתם כמו מסעדות ורשתות שיווק. אולם, ייחודיות ארגון ה-C40 היא להסתכל על תרומתן הייחודית של הרשויות המקומיות בנושא. ואכן יש להן מה לעשות: לצמצם שטח הפרסום למוצרי בשר; להעניק הטבות בארנונה למסעדות ורשתות שיווק שמעודדות הפחתה במוצרים מן החי וכמובן להחיל מדיניות של תפריט מן הצומח במסגרות החינוך ובכל הפעילויות הציבוריות בשטחן.


המאבק לעצירת משבר האקלים ולמעבר לכלכלת דלת פחמן איננו יכול להתמקד בחזית אחת וצריך לכלול שורה של מטרות ושל שחקנים אסטרטגיים: לא רק אנרגיה אלא גם בשר; לא רק תאגידים אלא גם עסקים קטנים; לא רק ממשלות אלא גם עיריות.


המאבק לעצירת משבר האקלים ולמעבר לכלכלת דלת פחמן איננו יכול להתמקד בחזית אחת וצריך לכלול שורה של מטרות ושל שחקנים אסטרטגיים: לא רק אנרגיה אלא גם בשר; לא רק תאגידים אלא גם עסקים קטנים; לא רק ממשלות אלא גם עיריות.