© 2019 כל הזכויות שמורות לגרינפיס ישראל

  • jaikhenb

מפת הדרכים של ישראל למעבר ל- 100% אנרגיה מתחדשת

העובדה שבמדינות כמו דנמרק או אוסטריה מייצרים יותר משני שליש מהחשמל ממקורות מתחדשים לא יכולה לנחם אותנו. בישראל, התנאים שונים ועל מנת להשיג 100% אנרגיה מתחדשת אנחנו נדרשים לפעול אחרת.

המכשולים המשמעותיים כרגע להשגת 100% אנרגיה מתחדשת בישראל הם העדר שטחים פתוחים נרחבים, העדר פוטנציאל לאנרגיית רוח, מחיר האגירה, תגליות הגז והיותנו אי אנרגטי.


שטחים - גם אם הנגב מהווה 60% משטחה של ישראל, חלק ניכר ממנו מיועד לשטחי אש וחלקים אחרים נרחבים ממנו ראויים לשימור אקולוגי. על מנת להשיג 100% אנרגיה מתחדשת מספיק לכסות 5% משטח הנגב (כ-600 קילומטרים רבועים) בפאנלים סולאריים. זה לא כל כך פשוט במיוחד אם רוצים לשמור על רצף של שטחים בעלי חשיבות אקולוגית ולהקים את השדה במקום שמתאים מבחינה טופוגרפית ושעובר בו קו מתח על .


העדר פוטנציאל לאנרגיית רוח הוא נושא נוסף שעומד בעוכריה של מדינת ישראל על מנת להשיג לא רק 100% אנרגיה מתחדשת אלא אפילו אחוזים גבוהים של אנרגיה מתחדשת. חשמל מאנרגית רוח משלים היטב חשמל מאנרגית שמש כשלרוב, שעות השיא שלו הן אחרי שקיעת השמש. אולם, אנרגית הרוח בישראל פוגשת אנשים בחלקים צפופים יחסית של הארץ כמו בגליל ועלולה לפגוע בנדידת הציפורים כמעט בכל מקום שתוקם טורבינה. הקמת טורבינות רוח עם משטר הפעלה יאפשר להשיג כמה מאות מגוואט של אנרגיה ירוקה שתשלים באופן חלקי את אנרגיית השמש, אולם אנחנו נהיה עדיין מאוד רחוקים מאחוזים גבוהים.


אגירת אנרגיה - זהו מכשול כלכלי. כבר היום אפשר להקים כושר לייצור חשמל מהשמש בהיקף גדול ולהקים מתקנים לאגירה שאובה כדי לחלק את אספקת החשמל בין היום לבין הלילה אבל יהיה לזה מחיר כלכלי משמעותי שהצרכן הישראלי לא שש לשלם, כמו שעשו בגרמניה ובמקומות אחרים.


תגליות הגז - לעובדה שמצאנו עתודות גז מזה עשור, יש תרומה ניכרת בפיגור העצום של מדינת ישראל בפיתוח חשמל ממקורות מתחדשים. הגז תפס את רוב תשומת הלב של משרד האנרגיה ושאר המשרדים בממשלה. עד לא מזמן ובמידה רבה עד היום, הגז אחראי לחוסר עניין לקדם אנרגיה מתחדשת, להסיר חסמים ולתמרץ כלכלית.


אי אנרגטי - ישראל מתנהלת כמו אי אנרגטי. בגרמניה או בדנמרק למשל ישנם ימים שמייצרים אנרגיה מתחדשת בכמות גדולה יותר מכל צריכת החשמל הנדרשת, במצבים כאלו, הם מעבירים את החשמל הזה למדינות השכנות. מנגד, כשהייצור מאנרגיה מתחדשת לא מספיק משמעותי, אפשר להשלים גם בעזרת המדינות השכנות.


כיצד ניתן להתגבר על מכשולים אלו?

יש מגוון של דרכים להתגבר על המכשולים שהצגנו על מנת להגשים את החזון של 100% אנרגיה מתחדשת גם בישראל.

בטווח הקצר, פיתוח הפוטנציאל הסולארי הישראלי צריך להתמקד במרחב הבנוי, עם חובת שילוב מתקנים סולאריים על כל בניין וגם בשורה של מרחבים כמו מגרשים וחניות. את המערך הזה ניתן לייעל בשני אופנים. ראשית, אפשר לחבר כיסוי חניות להזנה של רכבים חשמליים כך שחלק ניכר מהגידול הצפוי בצריכת החשמל יגיע מהחשמל הסולארי, רכבים שמגיעים למקומות עבודה ועומדים בחניות בשעות היום יכולים להיטען ולקבל חשמל מהשמש. נוסף על כך, צריך לספק פתרונות אגירה ברמת אזור החלוקה של החשמל. תעריף החשמל מחולק ל-30 אגורות בערך לרכיב ייצור ועוד כ-20 אג' להולכה. כיום אנו עומדים בנקודה בה קיימת כדאיות כלכלית למתקנים סולארים עם אגירה על שטחי גגות גדולים. עם השנים הכדאיות תתרחב לגגות קטנים יותר. לשם כך, הרגולציה של משרד האנרגיה צריכה לאפשר חיבור של מתקני אנרגיה יחד עם מערכות סולאריות.

בטווח הארוך, יש שני תחומים בהם ישראל צריכה להשקיע על מנת להגדיל באופן משמעותי את חלק האנרגיות המתחדשות בתמהיל האנרגיה ולהוביל תרומה משמעותית לנושא של שינוי אקלים. הראשון הוא קידום החדשנות הישראלית והטמעת החדשנות העולמית בישראל. יש בכך גורם מאיץ למעבר אנרגטי ולמיגור שינוי האקלים.

מימד נוסף הוא שישראל צריכה לשאוף להפסיק להיות אי אנרגטי. יש לסוגיה הזו שני היבטים: הראשון הוא יצירת קווים שמחברים את ישראל לירדן ולמצרים. ישראל תוכל אף להשקיע בשדות סולאריים במדינות בעלות שטח ונתוני אור טובים בהרבה מאלה של ישראל. השני הוא חיבור ישראל לקפריסין וליוון דרך צינור חשמל תת ימי, במקום צינור הגז שמתכנן שר האנרגיה יובל שטייניץ.