• jaikhenb

מחקר חדש קובע: מי האוקיינוסים מתחממים בקצב מהיר בהרבה ממה ששוער - איך זה ישפיע עלינו?

השבוע התפרסם מחקר חדש מגיע למסקנה כי התחממות האוקיינוסים בעשורים האחרונים הייתה בקצב גבוה פי שניים יותר ממה ששיערו עד כה. יש לכך משמעות אדירה מאחר והאוקיינוסים קולטים מעל 90% מעודף האנרגיה שנגרמת משינוי אקלים.

המאמר שפורסם בכתב העת סייאנס מתבסס על מחקרים נוספים שנעשו על מנת לעמוד על כמות החום שנקלט באוקיינוסים בין השנים 1971 ל-2010. התוצאה שלהם הינה שזו עמדה על 0.36 עד 0.39 וואט למטר רבוע, כמעט פי שניים (0.2-0.32 וואט למטר רבוע) מההערכות שהחזיק עד כה הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים (IPCC).

חשיבות המחקר איננה נמצאת דווקא בחומרת הממצאים אלא דווקא בהבהרה חשובה לגבי היציבות של תופעת שינוי האקלים. בין השנים 2000 ל-2009, הלווינים שמדדו את החום על שפת האוקיינוסים נתנו רושם שהטמפרטורות התייצבו וששינוי האקלים "נבלם". המחקר מפריך את הטענה הזו ומראה שקיימת עלייה עקבית בקליטת החום בתוך האוקיינוסים גם בתקופה המדוברת.

מדוע אם כן, נהגו לחשוב שטמפרטורת המים באוקיינוסים התייצבה בין השנים 2000 ל-2009? הגיעו למסקנה הזו תוך התחשבות יתירה בטמפרטורה על פני הים. המחקר הנוכחי משקלל בצורה מדוייקת את הטמפרטורה של הים בכך שהוא לוקח בחשבון גם את טמפרטורת המים העמוקים יותר. בשנות ה-2000, חשבו שיש האטה בהתחממות הים משום שזרמי המים הובילו את החום למעמקי הים.

המחקר מראה – ואין זו הפתעה – שקיימת האצה בתופעה – עם קליטת חום שנע בטווח של 0.55-0.68 וואט למטר רבוע אחרי 1991. מדד זה תואם את הממצאים משורה ארוכה של מדדים נוספים בהם נרשמת האצה בשנים האחרונות: עליית טמפרטורת האוויר, המסת הקרחונים, עליית מפלס פני הים.

התחממות המים משמעותית מאוד לעתיד האקלים מכמה סיבות: מים חמים יותר תופסים יותר נפח ובסופו של דבר מעלה את פני המים בנוסף להמסת הקרחונים; שינוי טמפרטורת המים באזורים טרופיים מייצר תנאים בהם הסיכוי להוריקנים עוצמתיים גדל; והפחמן הדו-חמצני הופך את הים לחומצי יותר, מה שמשפיע על שוניות האלמוגים ועל כלל המערכות האקולוגיות.

מה שקורה בים גם לא נשאר רק בים. ההשפעה, אולי הכי משמעותית ביותר של ההתחממות מי האוקיינוסים הוא בהשפעת החום העודף הזה על זרמי המים. מדענים עוקבים בדאגה אחר זרם המפרץ (Gulf stream) שפועל נגד כיוון השעון בצפון האוקיינוס האטלנטי - זרם המפרץ מביא מים חמים מקו המשווה למזרח גרילנד דרך מערב אירופה ומוריד מים קרים ממערב גרינלנד למפרץ מקסיקו דרך צפון אמריקה ואחראי לכך שמזג האוויר בקנדה ובצרפת שונה מאוד למרות שהם נמצאים על אותו קו רוחב. החשש הכבד הוא שהאטת הפעילות של זרם המפרץ תעצב מחדש באופן משמעותי את מזג האוויר במערב אירופה ובצפון אמריקה.

באופן כללי יותר, ככל שטמפרטורת המים גבוה יותר באוקיינוסים ישנו תהליך מואץ של אידוי מים והגברת הלחות מעצבת מחדש את מפת זרמי האוויר ומשפיעה על תופעות כמו בצורת ושטפונות. הגבלת התחממות כדור הארץ מתחת למעלה וחצי לעומת העידן הטרום תעשייתי - היעד שהאו"ם מפציר בקהילה הבינלאומית להתחייב אליו - הכרחי כדי למנוע עולם שבו נחווה אקלים קיצוני באופן יום יומי.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

© 2019 כל הזכויות שמורות לגרינפיס ישראל