• jaikhenb

מה הקשר בין זכויות אדם לשינוי האקלים?

70 שנה חלפו מאז ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. ההצהרה המפורסמת נועדה לאפשר לכל בני האדם לחיות בכבוד, בחירות, בשוויון, בצדק ובשלום. במשך עשרות שנים, ההכרזה נותרה בסיס שעליו אנו, בגרינפיס, נשענו במחויבותנו לעולם ירוק, בריא ושליו יותר. יצירת קשר בין סביבה בריאה לזכויות אדם אפשרית רק כאשר מתחילים להבין את השפעות שינויי האקלים ואת האופן שבו הן פוגעות דווקא בחלקים הפגיעים ביותר בקהילותינו ובקהילות העתיד.

הצפות במנילה פיליפינים, 2012 . © Veejay Villafranca / Greenpeace

כאשר מתחילים לחשוב על האופן שבו שינויי האקלים משפיע עלינו, על משפחותינו, על קהילותינו ועל דור העתיד, מגיעים למסקנה כי חלק ניכר מהזכויות הבסיסיות ביותר שמגיעות לנו, מושפעות לרעה ואף מופרות לגמרי. הזכות לאוויר ולמים נקיים, הזכות לחיות בביטחון וללא חשש, מופרות בעקבות ההקצנה האקלימית שאנו חווים.

שינוי האקלים מפר את זכויות האדם באופן הבא: מצד אחד מאה תאגידים בינלאומיים אחראים ל-71% מפליטות גזי החממה -100 חברות ענק בעלות מחויבות בראש ובראשונה למשקיעים שלהם ולשורת הרווח ולא לציבור ולסביבה. תיאורטית מספיק שיפסיקו להשקיע בהם כדי לפתור את משבר האקלים.

ינוי אקלים גורם לגלי חום, ליובש, לבצורת, לשטפונות ולהוריקנים חזקים יותר. במדינות עשירות תופעות אלו פוגעות בראש ובראשונה באוכלוסיות החלשות. דוגמה שנחקרה היטב היא ההשפעה שהייתה להוריקן קטרינה על ניו אורלינס. גם במקרים של השריפות שפוקדות את קליפורניה, הפגיעה היא בראש ובראשונה בשכבות החלשות שגם זוכות לפחות הגנה כלכלית במקרה של אובדן רכוש.

מה שנכון בכל מדינה נכון על אחת כמה וכמה ברמה הבינלאומית. במדינות עולם שלישי באפריקה ובאסיה, חיים מאות מיליוני אנשים שחשופים לכל פגיעה משינוי אקלים. בבנגלאדש, הגברת השטפונות והשלכות המסת הקרחונים של רכס הרי ההימליה מייצר מצב חסר תקדים שבו אוכלוסיות שלמות צריכות להעתיק את מקום מגוריהן על מנת לא להיות מוצפים. גם באזור שלנו, במזרח התיכון, אנחנו יכולים להבחין בהקשר שבין שינוי אקלים לזכויות אדם: ישראלי ממוצע פולט פי ארבע יותר גזי חממה ממצרי ממוצע ובד בבד ישראל הרבה יותר חסינה ומוכנה להתמודד עם השפעות שינוי האקלים משכנותיה.

כמובן שקיימים מקרים - לא מעטים - בהם דווקא מדינות או אוכלוסיות אמידות נפגעות באופן עוצמתי על ידי שינוי אקלים. מקרים אלה אינם סותרים את המגמה הכללית לפיה החלק האמיד ביותר של העולם אחראי על רוב פליטות גזי החממה (לראיה מאה החברות המזהמות ביותר), כשהעניים ביותר נפגעים הרבה יותר.

על רקע זה התפתחה בשנים האחרונות תנועת צדק אקלימית ברחבי העולם. דו"ח שפרסמה לאחרונה תוכנית האו"ם לסביבה (UNEP), מפרט כי נכון לחודש מרץ 2017, היו יותר מ-654 מקרים שהוגשו לבתי המשפט בארצות הברית, ומעל 230 מקרים שהובאו במדינות אחרות בנושא האקלים. צדק האקלים מבקש הגנה על זכויות האדם לנוכח שינוי האקלים, תוך שימוש בכוחו של החוק לדרוש מתאגידים וממשלות דין וחשבון על פעילותן. חברות הדלק המאובנות אינן יכולות להמשיך לפעול ללא עונש, לדאוג רק למטרות רווח, וממשלות אינן יכולות עוד להתעלם מהקשר בין חובתן להגן על זכויות האדם לבין שינויי האקלים. באמצעות צדק אקלימי, מציאת דרכים חדשות לחיים ולקיום אינה רק אפשרית אלא הכרחית.

העלאת המודעות לנושא של "צדק האקלים" איפשרה להעלות לדיון ציבורי את מאבקן של קהילות הניצבות בחזית ההשפעות האקלימיות ולחלוק את הסיפורים אודות הנזק שנגרם להם, על הסיכונים הניצבים בפניהם ומדוע הם מחפשים צדק. מבין הדיונים המתרחשים בנושא, בימים הקרובים עתידה להיפתח חקירה שתבחן את הפרות זכויות האדם על ידי 47 חברות פחם, נפט, גז ומלט בפיליפינים. מדובר בחקירה הלאומית הראשונה בעולם בתחום זכויות האדם ובאחריות התאגידית לשינוי האקלים.

גרינפיס בשיתוף עם תנועות למען צדק אקלים פיתחה "מדריך עממי" להתמודדות משפטית עם השפעות שינויי האקלים. מדובר במדריך המספק רעיונות לקהילות, ארגונים לא ממשלתיים ועורכי דין ציבוריים, איך לבנות תיקים משפטיים המתמודדים עם ההשפעות של שינויי האקלים, מנקודת מבט של זכויות האדם. המדריך מכוון במיוחד לממשלות המחזיקות באחריות רבה, ומלמד כי עם הכוונה מתאימה, מאמץ משותף ותמיכה של מומחים בתחום, קהילות יכולות לקום ולהוביל את הדרך לשמור על עצמם, על זכויותיהם ועל זכויות הדורות הבאים. צדק אקלימי זו קריאה לממשלות ולתאגידים לקחת אחריות לשינויי האקלים, אנחנו רוצים שאנשים, במיוחד הפגיעים ביותר, יהיו מוגנים, מוגנים בזכויות האדם שלהם, אנחנו רוצים דרך חדשה של קיום בהרמוניה עם הפלנטה וזה עם זה. זהו עתיד בו צדק אקלים הופך אפשרי, עתיד בו אנו מאמינים, ויוצרים יחד, עכשיו.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

© 2019 כל הזכויות שמורות לגרינפיס ישראל