• jaikhenb

ייצור חשמל מטורבינות רוח

נייר העמדה עומד על היתרונות של ייצור חשמל מאנרגית רוח ומציע דרכים לטיפול באתגרים ספציפיים שבהתקנת טורבינות רוח בישראל.


חיוניות של אנרגיית הרוח בעידן של שינוי אקלים

מיגור שינוי האקלים הוא אתגר סביבתי עולמי ראשון במעלתו. ללא הוצאת המקורות המחצביים מתמהיל הדלקים ומעבר למקורות מתחדשים כדי לכסות את כלל צרכי האנרגיה שלנו עד אמצע המאה הנוכחית, כדור הארץ יתחמם בעוד לפחות מעלה אחת נוספת. לעבור ל-20% או ל-50% חשמל מאנרגיה מתחדשת לא יספיקו. אם מחברים ביחד את כל ההתחייבויות של כלל המדינות במסגרת הסכם פריז לאקלים (2015), התחממות כדור הארץ תעמוד על לפחות שלוש מעלות והדבר יוביל לשימוש משמעותי של מרקם החים שלנו, כולל אירוע חום קיצונים, בצורות, שטפונות ושריפות. יש עלות למעבר לאנרגיה מתחדשת אבל יש עלות, גבוהה הרבה יותר, לאי עשייה למען מיגור שינוי האקלים.

היעדים שהציבה ישראל עד כה – 17% חשמל מאנרגיה מתחדשת ו-17% התייעלות אנרגטית עד 2030 לא באים בהלימה עם גודל האתגר. למרות שישראל מהווה רק 0.2% מפליטות גזי החממה, היא צריכה להתאמץ בדיוק כמו שאר המדינות מכמה סיבות: מצב החרום לא נותן את הלוקסוס לפתור שחקן כלשהו מלעשות את המירבי; ישראל היא שחקן בינלאומי עם השפעה שעולה על הכמות היחיסת של פליטות גזי החממה שלה; לישראל יש יכולות מוכחות בתחום החדשנות הטכנולוגית (Cleantech) ותחום זה יפרוץ בשווקים בינלאומיים רק אם יוכיח את עצמו בזירה המקומית.

עיקר המעבר לאנרגיה מתחדשת בעולם נשענת על רוח ושמש: 72% מתוך 10.2 טריליון דולר שיממנו כושר ייצור חשמל חדש עד 2040 יושקעו במתקנים לייצור חשמל משמש או מרוח. עד אז, מחירי אנרגיית השמש צפויים לצנוח ב-66% עד 2040. מגמה זהה צפויה עם אנרגיית הרוח כשעלויותיה יירדו ב-47% עד 2040.

לאנרגיית רוח יתרונות רבים כאנרגיה מתחדשת: היא חוסכת בפליטות גזי חממה יותר מכל מקור אנרגיה אחר (כמות פחמן דו-חמצני נפלטת ליחידת חשמל: פחם: 820 גרם, גז: 490 גרם, שמש על גגות: 45 גרם, טורבינות רוח: 15 גרם), היא חוסכת בקרקעות ומאפשרת שימוש משולב של הקרקעות; היא משלימה את השמש שכן קיים מתאם הפוך בין עוצמת השמש לעוצמת הרוח על פני שנה.

דרום אוסטרליה מייצרת 57% מהחשמל שלה מרוח ושמש. גם בישראל, אפשר לייצר עשרות אחוזים מצריכת החשמל מאנרגיה סולרית בתוספת של אנרגיית רוח.

המעבר לאנרגיה מתחדשת מחייב תמיכה רחבה מהציבור. תושבי ישראל סובלים עשרות שנים משריפת פחם לייצור חשמל, ולאחרונה מתחילים לשלם מחיר הולך וגובר על אירועי חום קיצוניים בעקבות שינוי האקלים. לכן, יש לציבור הישראלי אינטרס מובהק בקידום אנרגיות מתחדשות לייצור חמשל.


התייחסות לשאלות ספציפיות שקשורות לאנרגיית רוח בישראל


רעש

העדר תכנון נכון בפרוייקטי רוח עלול להביא למצב של יצירת מטרי רעש בלתי נסבלים לקהילות הסמוכות. בנושא זה, אנו סבורים כי אין להסתפק בעמידה במרחק מינימאלי של הטורבינות ממקומות מיושבים, ויש לערוך סקר רעש שייקח בחשבון את כיווני רוח והטופוגרפיה של האזור. במקרים מסויימים, המרחק המינימאלי עלול לא להספיק.


בעלי כנף

שינוי אקלים מהווה איום משמעותי ביותר על המגוון הביולוגי, והמאבק בשינוי אקלים נועד לא רק לאפשר לאדם לחיות בעולם ללא אקלים קיצוני, אלא גם בעולם שיש בו מגוון ביולוגי. ישראל מהווה ציר נדידה מרכזי בעולם, וציר זה הוא נכס אסטרטגי של האנושות. עובדה זו הופכת את המקתן של טורבינות רוח באזורים מסויימים למאתגרת במיוחד. אנו סבורים כי מלבד מקומות בהם פגיעה חמורה בבעלי כנף וודאית, יש להתיר הקמתן של טורבינות רוח תוך מימוש מגבלות מסויימות: שימוש בראדר וצפרים כדי להורות על עצירת הטורבינות בעת מעבר ציבורים (משטר הפעלה); והפסקת פעילות הטורבינה ליתר השנה במידה והיה אירוע פגיעה חמור בבעלי הכנף.


עיקרון הזהירות המונעת

אנו סבורים כי עיקרון הזהירות המונעת אינו תקף לגבי טורבינות רוח משום שמדובר בטכנולוגיה מוכחת בכל העולם, כולל ליד מקומות יישוב. הנסיון המצטבר צריך להוביל את הקהילות המקומיות ואת היזמים להדברות כדי לנקוט בצעדים שיבטיחו את מזעורם של נזקיפ אפשריים מטורבינות רוח.



מקמו החיוני של משרד האנרגיה לקידום אנרגיית רוח בישראל

הניסון המועט שיש עם אנרגיית הרוח בישראל מייצר משבר אמון חמור: קהילת הצפרים וקהילות מקומיות באזורים בהם רוצים להקים טורבינות רוח מבקשים לנקוט בעיקרין הזהירות המונעת וטענים לא אחת כי יזמי הרוח לא אמינים. יזמי הרוח מצידם מבקשים למנוע חיוב של צעדים שעלולים להפוך את הפרוייקט ללא כדאי כלכלית בעליל.

אנו מבקשים להצביע על שלושה מרכיבים שעשויים לשפר את "מצב הרוח" בישראל ולמצוא את שביל הזהב בין פיתוח אנרגיית ירוקה מרוח בישראל לבין הבטחת שמירתן של אוכלוסיות בעלי כנף ומניעת מטרדי רעש.


1) עצמאות הסקרים: האחראיות על ביצוע סקרי הרעש וסקרי הציפורים נופלת על היזמים. מצב זה עלול לייצר הרגשה שהחברה תטעה את תוצאות הסקר או תתרשל בביצועם. גם אם החברה מקפידה על טיב הביצוע, היא נחשדת. יש לשקול דרכים לחיזוק עצמאות הסקרים ומעורבות הציבור עוד בלשבים הראשונים בביצועם.


2) ערבויות מדינה: אנרגיית רוח חוסכת למשק סכומים גבוהים בהפחתת זיהום אוויר, חיזוק הביטחון האנרגיטי ועוד. אנו סבורים כי יש להקצות את סכום החסכון למשק כערבות לפרוייקטים הראשונים של רוח בישראל, על לפצות את היזמים במידה והטורבינות יצטרכו להיות מושבתות יותר מדי.


3) קידום חזון אקולוגי רחב: מיזמים של טורבינות רוח מפיקים אנרגיה ירוקה אולם ניתן לנצל את העבודה כי פרוייקטים אלה מוקמים באזורים כפריים כדי לייצר שירותים אקולוגיים נוספים שאינם קיימים היום. במיוחד, כל פרוייקט רוח יכול לכלול תחנות האכלה לציפורים, באזור סמוך לטורבינות הרוח אך תוך הסטת הציפורים מאזור הטורבינה. נוסף על כך, פרוייקטי רוח יכולים לכלול עידוד חקלאות אורגנית באזורים, בהנתן העובדה כי שימוש בחומרי הדברה פוגע קשות גם בבריאותם של בני אדם וגם בחיות הבר.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

תג מחיר: בועת הפחם

לקריאת הדו"ח תג מחיר בועת הפחם אויב מושבע של בריאות הציבור ושל הסביבה: הפחם במספרים - השימוש בפחם גובה את חייהם של כ-159 בני אדם בשנה בנפת חדרה ואת חייהם של כ-61 בני אדם בשנה בנפת אשקלון. חמישה מיליו

משק הגז: פול גז בניוטרל

דו"ח גרינפיס ישראל פול גז בניוטרל מתוך הממצאים עולה כי בשל כשל מערכתי של הממשלה צפוי כושר ייצור עודף משמעותי של חשמל מגז בשנת 2030 אשר משרת את היזמים הפרטיים ופוגע קשות בסיכויים לקדם את מעבר המשק לאנר

© 2019 כל הזכויות שמורות לגרינפיס ישראל