• jaikhenb

ארבע דברים שאפשר לעשות נגד השריפות באמזונס

יער האמזונס עולה באש. רק במהלך יממה אחת שבין יום חמישי לשישי (22-23/08), נוספו 1,663 מוקדי שריפות חדשים. ברזיל רשמה השנה מספר שיא של 78,383 שריפות, עלייה של 84% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.


© Victor Moriyama / Greenpeace

מי אשם בכך? אחריות רבה מוטלת על נשיא ברזיל בולסונארו. מיום כניסתו לתפקיד, פועל בולסונארו לצמצום השטחים המוגנים באמזונס ולכירסום סמכויותיהן של הסוכוניות להגנת הסביבה במדינה, תוך הכחשת מימדי ההרס שהוא מעולל ואימוץ תיאוריות קונספירציה על מקור המשבר האדיר.

במהלך העשור האחרון, יער האמזונס נעלם בקצב של כ-7,000 קילומטרים רבועים בשנה, כשעידן בולסונארו מביא עימו החרפה משמעותית במצב יער הגשם הגדול בעולם. כל זאת רק מספר שבועות לאחר שהאו"ם פרסם דו"ח מדעי אשר מפציר בקהילה הבינלאומית לשמור על יערות העולם ולשנות את מערך המזון על מנת למנוע קריסה אקלימית. לקריסה אקלימית השלכות הרות גורל על העולם כולו ובייחוד על המזרח התיכון שמהווה אחד האזורים הפגיעים ביותר מפני שינוי אקלים. מבחינה זו, לשמור על האמזונס הוא אינטרס ישראלי בלתי מבוטל.


Greenpeace

לשמור על האמזונס ועל שאר היערות של דרום אמריקה, זה בראש ובראשונה להאבק נגד הרחבת תעשיית הבקר. היא מהווה את המקור העיקרי להרס יערות דרום אמריקה, במיוחד בברזיל שם היא עומדת מאחורי יותר מ-80% מבירוא היערות בין השנים 1990 ל-2005. המשבר הנוכחי החל בהצתות של מגדלי בקר שהחריפו בעקבות מדיניותו המתירנית של בולסונארו. לפי דיווחים בברזיל, במהלך ה-10 וה-11 באוגוסט, חקלאים מאחת מממדינות המחוז של האמזונס (Para) הכריזו על ״יום שריפה״, הפעילות היזומה הזו הגדילה במהלך יממה אחת ב-300% את כמות הנק׳ החמות במחוז. למרות שהאסון הנוראי קורה אלפי קילומטרים מאתנו, במדינה זרה, יש לנו מה לעשות כדי להציל את יער האמזונס ואת האקלים. להלן ארבע צעדים שכל אחד יכול לעשות בנושא:

  1. ללחוץ על רשתות קמעונאיות כמו שופרסל להתחייב למדיניות של אפס כריתת יערות: רשתות שיווק כמו שופרסל משווקות באגרסיביות בשר בקר שמגיע מדרום אמריקה, בראש ובראשונה מארגנטינה וברזיל. בקר זה מגודל על חורבות יערות האמזונס והצ'אקו. תעשיית הבקר בברזיל שורפת יערות כי יש לה ביקוש מרשתות שיווק כמו שופרסל, והם יפסיקו לשרוף יערות כשהביקוש הזה יקרוס. חתמו על העצומה המבקשת משופרסל להתחייב למדיניות של אפס כריתת יערות.

  2. להפחית באופן משמעותי צריכת בשר בקר ולוודא שהוא לא מגיע מדרום אמריקה: רוב בשר הבקר של ישראל מגיע מדרום אמריקה, בעיקר מארגנטינה, ברזיל ופראגוואי, בין השאר מהאזורים שעולים באש בימים אלה. הצריכה לנפש של בקר בישראל היא מן הגבוהות בעולם וישראל מהווה יעד מרכזי לייצוא עבור המדינות בהן היערות נהרסים. כך למשל למרות שגודל אוכלוסיית ישראל הוא (0.11%) מהעולם, 5.3% מהבשר שמיוצא מארגנטינה מגיע אלינו, זהו היעד החמישי בגודלו אחרי מדינות כמו סין, רוסיה, צ׳ילה וגרמניה. לתעשיית הבקר הגדולה יותר של ברזיל אנחנו מהווים נתח של 2%. כל קילו של בקר תורם בממוצע ל-67 קילו של פליטות פחמן דו-חמצני ולכן הפחתה משמעותית בצריכת בקר - והפסקה של צריכת בקר ממקורות שגורמים להרס יערות - תחליש את תעשיית הבקר.

  3. ללחוץ על ממשלת ברזיל כדי שתפסיק מדיניות שהורסת את יערות האמזונס: מאז כניסתו לתפקיד נשיא ברזיל, בולסונארו תומך נלהב של תעשיית הבקר ומרסק את הסוכניות להגנת הסביבה. תמיכתו בהם ורצונו לפגוע בזוכיות הילידים היא הסיבה המרכזית מאחורי גידול מספר השריפות שמשתוללת באמזונס. אנחנו צריכים לעמוד נגד מדיניותו של ממשלת ברזיל ולעמוד לצד זכויות הילידים. לחתימה על העצומה הדורשת מבולסנארו לעצור את הרס יער הגשם.

  4. לנטוע עצים או לתמוך במיזמים לנטיעת עצים: הרס האמזונס היא סכנה אדירה לאקלים מכמה סיבות: שחרור פליטות גזי חממה מהשריפות, הפיכת אזור שקולט גזי חממה לאזור שפולט גזי חממה והפיכת חלקים הולכים ונרחבים של האמזונס לערבה. כשם ששריפות האמזונס מאיימות על אקלים, כך שתילת עצים היא אחת הדרכים הטובות והיעילות למגר את שינוי האקלים. אפשר לשתול עצים או לתמוך במיזמים לשתילת עצים בברזיל אך גם בישראל. שתילת עצים בישראל היא אחת הדרכים היעילות להשפיע לטובה על האקלים שהולך ומחריף במחוזותינו.

© Greenpeace

© 2019 כל הזכויות שמורות לגרינפיס ישראל