שאלות ותשובות

 
 

כללי

מהי ״וועידת פריז״?

היא פגישה בינלאומית בנושא האקלים. 40,000 איש ואישה ומתוכם מאות מנהיגים מן העולם מתכנסים בכדי להגיע להסכמה על ייעדים להפחתת פליטות גזי חממה במטרה למגר את שינוי האקלים ולעצור את עליית הטמפרטורה של כדור הארץ מתחת לעליה של שתי מעלות.

 

למה צריך לבלום את עליית טמפרטורת כדור הארץ מתחת לשני מעלות?

ההערכה המדעית בנושא היא כי עליה שהיא מעבר לשתי מעלות, מוציאה את מערכת האקלים מכלל שליטה ואיזון והתוצאות יהיו הרסניות ביותר. יש לשים לב, עליה של שתי מעלות בטמפרטורת כדור הארץ שונה מעליית הטמפרטורה היומית שאנחנו שומעים עליה בתחזית מזג האוויר.

 

אבל זו רק הערכה מדעית!

הערכות מדעיות בנושא שינוי אקלים מעוגנות בממצאים מדעיים מוצקים רבים מאוד שמצטברים במשך עשרות שנים. עיון במגמות שינויי האקלים שאנו כבר חוווים בשנים האחרונות מבשר לנו רעות אם לא נבלום את שינוי האקלים.

 

אבל לא בטוחים שהאדם הוא זה שמשנה את האקלים, זה נראה לא סביר.

יש וודאות מאוד גבוהה באשר לחלקו של האדם בשינוי האקלים. בדיקה של עשרות אלפי מחקרים בנושא הראתה כי 97% מהמחקרים מגיעים למסקנה כי סביר מאוד שהאדם הוא זה שמשבש שמבלבל את האקלים. עמדה זו התקבלה על ידי ה-IPCC, שהוא הפאנל הבינלאומי של האו״ם בענין שינוי אקלים, הכולל למעלה מ-1000 מדענים מרחבי העולם.

 

איך האדם אמור להשפיע על האקלים?

סביב כדור הארץ, קיימת מעטפה של גזים כמו אדי מים ופחמן דו-חמצני, שלוכדים חלק מהחום שמגיע לכדור הארץ וגורמים לו להתחמם בדומה לתופעה של חממה לגידולים (מכאן השם: ״אפקט החממה״). הדפוסים הכלכליים של החברה התעשייתית מגבירים את כמות גזי החממה ולוכדים באטמוספרה יותר חום.

 

אילו הוכחות יש לנו שהאקלים משתנה?

עלייה ממוצעת של טמפרטורות על פני כדור הארץ ב-0,85 מעלות מ-1900; עלייה של פני הים ב-19 ס"ם; נסיגה משמעותית של קרחונים ובין השאר כ-10% מהקרח בגרינלנד; נדידה צפונה של מיני בעלי חיים וצמחים; עלייה בחומציות האוקיינוסים

 

0,85 מעלות, זה כלום, אנחנו לא אמורים לסבול מזה

מכיוון ש-93% מהחום העודף שאפקט החממה מייצר מוצא את סופו באוקיינוסים, התוצאה היא שינוי בזרמי המים והאוויר ולזה משמעות אקלימית הרבה יותר גדולה מסתם עלייה הומוגנית של 0.85 מעלות צלזיוס.

 

במה זה בא לידי ביטוי?

מחקר מצביע על עלייה של 400% באירוע חום קיצוניים ושל 20% באירועי גשם קיצוניים; יש גם יותר סופות חזקות, כמו שראינו בשנים האחרונות. באופן כללי, פחות ימים קרים, הרבה יותר ימים חמים, פחות גשם ותקופות יובש הרבה יותר תכופות.

 

אז מה, ההצפות שהיו בארץ וכן מכות החום הקיץ הן בגלל שינוי אקלים ? הרי תמיד היו כאלה

נכון, תמיד היו ותמיד יהיו. מה ששינוי אקלים משנה, זו התדירות והעוצמה. אירוע חום קיצוני בודד לא מאפיין מציאות של שינוי אקלים אבל גלי חום בתדירות גבוהה ובעוצמה גבוהה הן תולדות של שינוי אקלים.

 

מה הבעיה המיוחדת עם דלקים פוסילים?

כשני שליש מפלטות גזי חממה מגיע מהפקה וצריכה של פחם, גז ונפט. אם רוצים לבלום את שינוי האקלים לעלייה הפחותה משתי מעלות צלסיוס,חייבים לצמצם את השימוש בדלקים האלה ביותר מ-50% עד 2050 ולהוציא אותם מכלל שימוש עד 2100.

 

ומה גרינפיס רוצה לעשות בנושא?

גרינפיס מאמין שעולם מבוסס על 100% אנרגיה מתחדשת אפשרי כבר ב-2050. מטרתנו להאיץ את המעבר האנרגטי לאנרגיה נקיה ומתחדשת שתציל את האקלים העולמי, יפחית את התחלואה וישמור על כדור הארץ לדורות הבאים.
 

ישראל היא שחקן קטן. מה היא יכולה לעשות בנושא האקלים?

מיגור שינוי האקלים, היא חובה ערכית בסיסית של כל מדינה ושל כל אדם כדי להבטיח שכדור הארץ ימשיך להיות בית נעים. בנוסף, גם אם ישראל פולטת רק 0.2% מגזי החממה בעולם, ישראל היא שחקן טכנולוגי ידוע כפורץ דרך ויכולה להוות דוגמה עולמית של מעבר מוצלח לאנרגיה מתחדשת.

 

ועידת פריז

מה אפשר לצפות מוועידת פריז?

וועידת פריז היא הפגישה ה-21 במספרה בנושא האקלים. מדינות העולם חתמו על אמנת האקלים ב-1992 וב-1997, החלו בוועידת קיוטו בצעדים קונקרטיים. מדינות התחייבו ולרוב לא עמדו בהתחייבויות. השנה מוגדרת כאפשרות האחרונה שלנו להותיר את האקלים מתחת לעלייה של שתי מעלות.

 

איך זה עובד?

כל מדינה שולחת יעדים בכמה היא מתחייבת להוריד פליטות גזי חממה. הפאנל הבינלאומי של אמנת האקלים מסכם את כל הנתונים. בזמן הוועידה עצמה, יעבדו על הבטחת ההתחייבויות, על גיוס כספים לפרוייקטים למיגור שינוי אקלים (100 מיליארד דולר בשנה) ועל פרוייקטים להקטנת פלטות.

 

זה הולך לכיוון טוב?

כרגע, על פי כל ההתחייבויות, העולם צועד לעליית טמפרטורות של שלוש מעולות צלסיוס. עליה כזו עלולה להיות הרת אסון. כדי למנוע אסונות אקלים צריך לעשות הרבה יותר.

 

מה החלק שלנו בוועידת האקלים?

לגרינפיס יש צוות שעוסק אך ורק בנושאים אלה. אנו פועלים בזירות השונות כדי להטות את ההחלטות לכיוון שאפתני יותר ויישומי יותר: הפסקת ההשקעות באנרגיות מיושנות והשקעה באנרגיות מתחדשות; מעבר ותמריצים לאנרגיות מתחדשות...

למה התחייבה ישראל?

ישראל התחייבה להקטין את הפלטות ב-25% ביחס לתרחיש עסקים כרגיל, כלומר ביחס למה שהיה צפוי להיות ב-2030 ללא שינוי במדיניות. המשמעות בפועל היא הגדלה של הפליטות, אך פחות מהמתוכנן.

 

איך היעד ביחס לשאר מדינות העולם?

נמוך. היעד הישראלי הוא הנמוך במדינות המערב. האיחוד האירופאי התחייב להפחתה של 40% ביחס לשנת 1990. ביחס ל-1990, המדיניות הישראלית מהווה עלייה ב-95%; לשם השוואה, ארה"ב התחייבה לצמצום של 26% עד 28% עד 2030 ביחס ל-2005. לעומת זאת, היעד הישראלי הוא של עלייה של 10% ביחס ל-2005.

 

אבל יש הבדלים לא? בישראל האוכלוסיה גדלה

גידול אוכלוסיה משמש תרוץ לתוכנית רדודה ולא שאפתנית. מדינות אירופה החלו בהפחתת פלטות כבר בשנות ה-90 כשכל הטכנולוגיות היו פחות יעילות ויותר יקרות. כשמתסכלים על כל המגזרים: חלקה של האנרגיה המתחדשת בייצור חשמל, התייעלות אנרגטית בכל המגזרים, רכבים חשמליים ותחבורה ציבורית, ישראל מפגרת בכולם.

 

בנושא חשמל, מה היעדים?

היעד הישראלי הוא לייצר 17% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2030. במדינות רבות כבר היום מייצרים הרבה יותר: דנמרק, 30%, גרמניה 30%, אירלנד 20%. ב-2030 ארה"ב שמה לעצמה יעד של 32%.

 

מדוע היעד הישראלי נמוך?

התפיסה המיושנת, תפיסת עידן האבן, שולטת במשרד האנרגיה ועושה את מה שחברת החשמל רוצה כדי לשמור על המונופול שלה.
 

במה זה בא לידי ביטוי?

ראשית כל, אי מימוש יעדים שישראל קבעה לעצמה. כבר בעבר נקבע יעד של 5% חשמל ממקורות מתחדשים ב-2014 והיום, ב-2015, אנו בפחות משני אחוזים. שנית, שורה ארוכה של חסמים בירוקראטים שהופכים את המהפכה הסולארית לבלתי אפשרית על אף שישראל התברכה בשפע של קרינת שמש.

 

אבל חסמים תלויים בהרבה משרדי ממשלה, לפני כמה חודשים הרי הייתם אצל משרד האוצר?

החסמים נמצאים בכל מיני משרדים, גם במשרד האוצר, גם במשרד האנרגיה, גם בחברת החשמל. אבל משרד האנרגיה הוא זה שאמון על מדינות האנרגיה בישראל ואם יש חסם בתחום האנרגיה, לא משנה באיזה משרד, זו החובה של משרד האנרגיה להסירו.

 

מה אתם מבקשים ממשרד האנרגיה?

אנחנו מבקשים ממשרד האנרגיה מספר דברים:

1. פישוט בירוקראטי בהליך להתקנת מתקן סולארי על הגג;

2. קידום פרמיה לתועלת משקית שמשמעותה תמריץ כלכלי עבור מי שמשקיע באנרגיה שחוסכת זיהום ופליטות;

3. השקעה במחקר;

4. קביעה עצמאית ואובייקטיבית של כושר רשת החשמל להכיל אנרגיה מתחדשת;

5. חזון של שמש, לא חזון של גז.

 

פישוט בירוקראטי כלומר?

היום לוקח מעל ארבעה חודשים לחבר מתקן סולארי ביתי לרשת בעוד שהקמתו אורכת יום בלבד. פי 4 מארה"ב, פי 10 מגרמניה. יש המון שלבים מיותרים, שקוראים בחברת החשמל או במנהל החשמל ואפשר בהחלט להתגבר על זה.

 

מה המשמעות של תהליך מסורבל?

צרכנים לא רוצים להתחבר כי תהליך ארוך מתיש אותם. הם רגילים לדודי שמש ולא מבינים מה רוצים מהחיים שלהם. בנוסף, זה כל כך מסורבל שהחברות הסולאריות לוקחות על עצמן את הנושא. זה עולה להם כסף וזה מעלה את מחיר המתקן הסולארי בכ-10%.

 

ומה זה פרמיה ירוקה?

הממשלה קיבלה החלטה באוקטובר אשתקד (מס' 2117) לחשב את התועלות הכלכליות של אנרגיות מתחדשות ולשלם ליצרנים של חשמל מתחדש פרמיה לתועלת משקית. מדובר למעשה בתמריץ כלכלי.

 

אנרגיית שמש צריכה את הכסף הזה?

עקרונית לא, כי חשמל סולארי משתלם היום יותר מחשמל מפחם או מגז. אבל יש בעיה של חסמי כניסה לשוק עבור שחקנים חדשים בגלל עלות השקעה התחלתית לא מבוטלת (כמה עשרות אלפי שקלים למתקן ביתי) והכסף של הפרמיה לתועלת משקית עשוי לעזור להסיר את החסם הזה בעיקר אצל משקי בית מוחלשים.

 

מה הכוונה שלכם בנושא מחקר?

חשוב למצב את ישראל כמובילה עולמית בחשמל סולארי. לשם כך, על הממשלה להשקיע במחקר חדשני בתחום בעיקר בנושא אגירת אנרגיה. אגירה נגישה יכולה להפוך כל יצרן חשמל ממקורות מתחדשיים לעצמאי באמת.

 

מה לגבי קליטת הרשת?

יש מדינות שכבר היום נמצאות עם 30% ו-40% חשמל ממקורות מתחדשים. בישראל, חברת החשמל אומרת שאי אפשר לקלוט יותר מכמה אחוזים בודדים. אחרת, זה יעלה יותר מדי כסף בשינוי ברשת. זה מצב שבו החתול שומר על השמנת וחייבים הערכה מקצועית עצמאית לנושא.

 

מה עם נושא החזון?

זה פשוט מאוד. העולם עובר לאנרגיה מתחדשת. משרד האנרגיה הוא האמון על מדיניות האנרגיה בישראל. עליו לקבוע את החזון ולקדם את ישראל לעברו.

 

מה הפוטנציאל של ישראל מאנרגיית שמש?

מאוד גבוה. רק מגגות אפשר להפיק עשרות אחוזים מהצריכה. כדי לשמור על שטחים פתוחים, על ישראל להתרכז במתקנים קטנים ובינוניים על גגות, חניות ועוד. זה אפשרי, דורש יצירתיות וזה האתגר שאנו מציבים למשרד האנרגיה.

 

מה בישראל?

  • Wix Facebook page
  • YouTube Classic
כל הזכויות שמורות לגרינפיס ישראל