חותמים עכשיו!

הסכום הכולל שאזרחי ישראל יכלו לחסוך עד היום:

החשד: רשות המסים מעלימה

הכנסות מהציבור

חישוב הפסדים כספיים ומשקיים כתוצאה מאי-מימוש הפוטנציאל הסולארי של ישראל

 

כל יום שבו ישראל לא מנצלת את הפוטנציאל שלה להפיק חשמל מאנרגיית שמש, הוא יום של הגברת שינוי אקלים, יום של זיהום אוויר מפחם, אבל גם יום של אובדן כספי:

אובדן כספי למאות אלפי משפחות שלא יכולות להתחבר לחשמל סולארי ולחסוך בהוצאות חשמל;

אובדן כספי למשק שצריך לממן ימי מחלה, אובדן כושר עבודה, ייבוא דלקים ועוד.

ניתן להפיק עשרות אחוזים מסך צריכת החשמל בישראל על ידי ניצול שטחי גגות להקמת מתקנים סולאריים.

"מונה נטו" היא הסדרה המאפשרת לצרכני חשמל לייצר חשמל סולארי לעצמם ולהשתמש ברשת לצורך הזרמת עודפים. מונה נטו נכנסה לתוקף בראשון במרץ 2013 והיא נותנת למעשה, מענה כלכלי לניצול גגות לייצור חשמל סולארי. השימוש במונה נטו נפוץ במוסדות, בתי מסחר, מבני תעשיה ובמגזר הקיבוצי, אך בשוק הביתי הוא כמעט ולא קיים.

הסיבה המרכזית למיעוט המערכות הביתיות, הנה סחבת בירוקראטית ששיאה היא דרישת רשויות המס מכל יצרן סולארי ביתי לנהל ספרים, גם אם הייצור הוא על יסוד הסדרת מונה נטו.

כדי להבין את משמעות הפער בייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, נסתכל על הנתונים:  ב-2014 בישראל נצרכו 64.5 מיליארד קוט"ש (1). באותה שנה, הייתה ישראל צריכה לעמוד ביעדים של 5% ייצור חמשל מאנרגיה מתחדשת (2), השווים ל-3.2 מיליארד קוט"ש מאנרגיה מתחדשת, אך בפועל יוצרו רק 2% מאנרגיה מתחדשת. 3% החסרים לעמידה ביעד ייצור החשמל ב-2014 שווים ל-1.9 מיליארד קוט"ש בשנה.

אילו שלושה אחוזים האלו היו באים מגגות סולאריים, היו מחוברים 150,000 משקי בית לחשמל סולארי (3).

 

החסכון בחשמל שעובר לנו מתחת לאף

תעריף החשמל הביתי העדכני הנו: 54 אגורות לקוט"ש כולל מע"מ.

העלות המשוקללת של חשמל סולארי ביתי (LCoE=leveled Cost of Electricity) היא 38 אגורות לקווט"ש כולל מע"מ.

מכאן שהעלות העודפת למשקי הבית בשל שימוש בחשמל מזהם היא 16 אגורות לכל קווט"ש לעומת ייצור עצמי באנרגיה סולארית. 3% החסרים לעמידה ביעד הממשלתי שווים 300 מליון ש"ח בשנה של עלות עודפת למשקי הבית.

 

החסכון המשקי שעובר לנו מתחת לאף

וועדת קנדל שמונתה על ידי הממשלה, קבעה בין השאר, כי התועלת המשקית מאוויר נקי, חסכון בדלקים וגיוון מקורות האנרגיה עומד על 45.5 אג' לקווט"ש. בסך הכל, הנה עוד 955 מליון ש"ח בשנה שהולכים לטמיון.

(1) http://energy.gov.il/Subjects/Electricity/Pages/GxmsMniAboutElectricity.aspx

(2) http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2011/Pages/des3484.aspx

(3) החישוב מבוסס על מערכת של 8 קילו על בסיס 1,700 שעות שמש בשנה בממצוע. הייצור השנתי של מערכת כזו הוא 13,600 קוט"ש. על מנת להגיע לייצור של 1,935 מיליארד קוט"ש, יש לחבר 142,279.5 מערכות לייצור חשמל סולארי